בכתה ט’, יואש, המורה לפיזיקה, שהתנגד עקרונית למתן ציונים שישפיעו לרעה על נפשם הרכה של התלמידים, החזיר לי מבחן שעליו התנוססו המילים “הזורע רוח קוצר סופה!”.
מיותר לציין שאת שאר החודשים עד לסיום השנה העברתי בחריש עמוק שהניב, בסופו של דבר, את התוצאה המקווה, ועל מבחן הסיום שלי התנוססו המילים “כפתור ופרח!”
שנים אחר כך כתבתי את השורות הבאות:
“אֲנִי זוֹרַעַת רוּחַ / יָם וַאוֹר // מָה שֶׁאֶקְצֹר אֶקְצֹר”
אין מה להגיד. התבגרתי.
כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְּרוֹר שׁוֹאֶפֶת
לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז,
כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,
גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.
אֲנִי מַאֲמִין / שאול טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי
אשרי הזורעים ולא יקצורו – אברהם בן יצחק
נסיון אחר
רוח חיה
רוחניות
לקנות רוח
איך מקפיאים תנועה?
מנדלה
