כָּחָשׁוֹן

Day 19

היה איזה רגע אחד לפני כמה שנים שלמשך איזה יום או יומיים הייתי כחושה מאד. לא זוכרת בדיוק איך זה קרה ולמה, בטח הייתי מאד עצובה או משהו (עצב זה הדבר היחידי שממש סותם לי את הפה) אבל קרה המקרה שבדיוק באותו יום הגיעה חברתי הטובה מ’ לניו יורק ויצאנו לקניות. אני זוכרת שהסתכלתי על עצמי במראת חדר ההלבשה בחנות וזה נראה ממש יפה. אחרי כמה שבועות, במראה הביתית שלי – כבר הרבה פחות.

ביני לביני אני מכנה את התופעה הזו בשם כחשון.

כָּחָשׁוֹן - מצב בו רזון פיזי גורם להכחשת המציאות

אין לי שום דבר רע להגיד על חצאית הצמר הכחולה הזו, מלבד שההבדל בין צל”ש לטר”ש – כלומר בין מראה רענן וקולי למראה בת המאה – הוא מאד מאד קטן. ומכיוון שאין לי שום כוונה להיות עצובה בזמן הקרוב, אני נפרדת ממנה.

גם לקרדיגן יש את אותה תכונה – יש מצב שבקלות את נראית כמו דודה בלומה מהגהינום. מצד שני, עם ג’ינס בגזרה הנכונה וכמה כפתורים פתוחים את מוניקה מחברים.

In – 1

Out – 1